STEMI
STEMI & VF
פרטים דמוגרפיים:
בן 58, צלול ועצמאי.
נשוי ואב ל4 עובד בשיפוצים.
פרטי המקרה:
הובא לחדר הלם לאחר החייאת VF,
מורדם מונשם עם דופק עצמוני,
באק"ג עליות ST הועבר לצינתור.
מחלות רקע:
Hyperlipidemia
אירועים בעבר:
DVT
הרגלים:
מעשן כבד - 120 שנות קופסא.
צורך אלכוהול באופן סדיר.
טיפול תרופתי קבוע:
SSRI
ללא איזון היפרליפידמיה.
פרטי המקרה:
12:01 קבלת הקריאה, בן 58 נצפה ברחוב מחזיק את החזה ואז מתמוטט, בהנחיית המוקד החלה החייאה על ידי עובר אורח, כונן BLS הגיע תוך דקה והמשיך בהחייאה, ניתנו 3 שוקים מ-AED.
הגעת צוות ALS:
שוכב על הרצפה בהחייאה, מקצב VF, אישונים שווים ומגיבים.
בוצע שינוי וקטור למדבקות הדפיברילציה וניתן שוק, לאחר כ-2 דקות נצפה ROSC.
בהערכה מחודשת:
הכרה: מגיב לכאב.
נשימה: נושם עצמונית, 26 נשימות בדקה, דה-סטורטיבי.
מצב המודינמי: דופק פריפרי נימוש, טכיקרדי.באק"ג – עליות בקיר קדמי, תחתון, ספטלי. רציפרוקציה בקיר לטרלי. אק"ג ימני אחורי – עליות בקיר ימני, צניחות בקיר אחורי.
מצב נוירולוגי: אישונים שווים, מגיבים לאור, לא מורחבים.
בבדיקה גופנית: חתך שטחי בגבה.
טיפול צוות ALS:
ניתנו 2 מקורות חמצן.
בוצעה סדציה ולאחריה אינטובציה.
עקב חתך שטחי בגבה, ובהוראת קרדיולוג תורן – המטופל יועבר תחילה לחדר טראומה.
במהלך הנסיעה נצפו הפרעות קצב, ולכן ניתן אמיודרון בדריפ באישור מוקד רפואי.
לא ניתן הפרין.
הגעה לחדר ההלם
בשעה 12:32 המטופל התקבל בחדר ההלם, מורדם ומונשם עם פיפ 5.
בבדיקה: ל"ד שמורים, הורדם והונשם, באק"ג הודגם אוטם נרחב – תחתון, ימני, קדמי וספטלי, בנוסף פעימות מוקדמות מרובות.
בבדיקה גופנית:
מונשם, אגטטיבי ולא נושם טוב עם הטובוס, סטורציה שמורה, ETCO₂ תקין, כניסת אוויר טובה דו"צ עם חרחורים לחים מפושטים דו"צ.
בטן רכה, לא תפוחה ולא רגישה.
גפיים תחתונות ללא בצקות.
דיון ותוכנית:
טופל בפנטניל, מידזולום.
טובוס במקום לפי ETCO₂, צל"ח והאזנה.
מונשם ב־PISMV.
הושם צווארון בשל חבלת ראש.
צל"ח: טובוס במקום, בצקת ריאות.
הועבר ל־CT מח, עמו"ש צווארי וצנתור.
מדדים:
לחץ דם: 127/87
דופק: 89 לדקה
חום: 36.9°C
סטורציה: 95%
קולות לב: סדירים
חדר צנתורים
לאחר שלילת דימום ב־CT, המטופל הועבר לצנתור טיפולי.
בוצעה גישה פמורלית מימין.
הודגמה חסימה מלאה ב־LAD MID — בוצעה פתיחה עם הצבת תומכן.
היצרות של 70% ב־MG1 — ללא התערבות בשלב זה.
בוצעה סגירה מקומית באמצעות ANGIOSIL והונחה גזה.
ניתנה העמסה של אספירין וברילינטה.
המטופל טופל בפוסיד IV לאור גודש ריאתי.
טיפול בטיפול נמרץ לב
בדיקה גופנית בהגעה לטנ״צ:
מצב כללי: מורדם, מונשם
לחץ דם: 130/80
דופק: 82
חום: 36.3°C
סטורציה: 95%
משקל: 90 ק"ג
קולות לב: סדירים
ריאות: כניסת אוויר דו"צ, חרחורים עדינים
בטן: רכה
גפיים: ללא בצקות
צילום חזה: טובוס 5 ס״מ מעל הקרינה, גודש דו"צ
אקו לב
טווח מקטע הפליטה - 35% - 39%.
אקינזיה אפיקלית.
תוכנית טיפול:
קירור
ניטור והשגחה
הרחבה על טיפול בהיפותרמיה לאחר החייאה
היפותרמיה מבוקרת לאחר החייאה היא גישה טיפולית מתקדמת, שמטרתה להפחית נז ק מוחי ולשפר את שיעורי ההישרדות לאחר דום לב. הטיפול מבוסס על קירור יזום של הגוף, במטרה להאט את חילוף החומרים ולצמצם את הפגיעה הנוירולוגית הנגרמת לאחר חזרת הדופק (ROSC).
מטרת הטיפול:
המטרה המרכזית של היפותרמיה מבוקרת היא לצמצם את הנזק הנוירולוגי שנגרם עקב הפסקת זרימת הדם למוח בזמן דום לב. עם הפסקת פעילות הלב, אספקת החמצן נפסקת ותאי המוח מתחילים להיפגע תוך דקות ספורות. חידוש הזרימה עצמו עלול להפעיל מנגנונים דלקתיים וחמצוניים המזיקים עוד יותר – תהליך המכונה "נזק לאחר חידוש זרימה". קירור מבוקר של הגוף מאט את התהליכים המטבוליים ובכך מפחית את עוצמת הפגיעה המוחית.
תהליך הטיפול:
ההיפותרמיה מתחילה בדרך כלל מיד לאחר ROSC וממשיכה במשך כ-24–48 שעות.
טמפרטורת היעד נעה בין 32 ל־36 מעלות צלזיוס.
שיטות קירור נפוצות כוללות:
• כריות קירור חיצוניות – מכשירים חיצוניים עם מים קרים המונחים על העור.
• קטטר קירור פנימי – מוחדר לכלי דם מרכזי ומקרר את הדם ישירות.
• עירוי נוזלי קר – תמיסות קירור המוזרמות לווריד להורדת חום הגוף.
יתרונות:
הפחתת נזק מוחי – האטת המטבוליזם מפחיתה פגיעות בתאי מוח.
שיפור תוצאות קליניות – עלייה בשיעור ההישרדות וצמצום נכות נוירולוגית.
סיכום:
היפותרמיה מבוקרת היא אמצעי טיפול מרכזי בנפגעי דום לב, המהווה פריצת דרך ברפואה הדחופה. על אף סיכונים מסוימים, יתרונותיה – בהפחתת נזק מוחי ובהעלאת סיכויי ההחלמה – הופכים אותה לכלי חיוני בשלב שלאחר ההחייאה. מחקרים מתקדמים צפויים להרחיב את הבנתנו ולשפר את יישומה הקליני בעתיד.